מי ברז גורמים לנזק בלתי הפיך

תושבי הערים הגדולות לא ראו בעיה כלשהי בשימוש במי ברז והאמינו שאפשר לשתות אותם ללא חשש לבריאותם. עם זאת, על-פי הסטנדרטים המערביים אלה הם מי קולחין אשר לא רק שאינם מומלצים לשתייה לתיירים המגיעים לישראל ע"י בני ארצם אלא גם לצחצוח שיניים ורחצה באמבטיה או במקלחת. השילוב של כלור עם החומרים האורגניים המצויים במים יוצר מגוון שלם של תרכובות מזיקות, מסרטנות ורעילות, ובמיוחד את הרעלים המסוכנים ביותר - דיאוקסידים. בהגעו לתוך הקיבה, כלור המומס במים משמיד את המיקרופלורה הבריאה יחד עם הפתוגנים, מה שמוביל לדיסבקטריאוזיס. לכן, שתיית מי ברז שאינם עברו רתיחה אינה מומלצת.

השימוש בטכנולוגיות טיהור מים במערכות מים עירוניות לא מצליח להתמודד באופן מלא עם מזהמים תעשייתיים שחודרים למי ברז ממקורות מים עיליים הכוללים פנולים ומלחי מתכות כבדות. הבלאי של צנרת שדרכה המים נכנסים לבית מוסיף להם את מה שנקראהזיהום "משני" בצורה של חלודה וזיהומים אחרים, מה שמדרדר עוד יותר את איכות המים. מי ברז, המכילים בתוכם מלחי המתכות הכבדות ורכיבים מזיקים אחרים שאנו שותים כל יום, מעורבים בכל התהליכים הביוכימיים בגוף, כאשר את ההשלכות השליליות של מים כאלה עלולות להופיע לפעמים רק כעבור כמה שנים – עם הצטברות הכימיקלים המזיקים בתוך האיברים הפנימיים. לדוגמה, רמת ברזל שמעל לנורמה עלולה
לגרום למחלות של כליות, כבד ומערכת העיכול.
מיני ברים.

רבים מאיתנו מרגיעים את עצמם במחשבה שמספיק להרתיח את המים כדי להפוך אותם לבטוחים לגוף. אלא שזה לא בדיוק המקרה. הרתחת המים בלבד לא פחות מ- 5 דקות משמידה חיידקים פתוגניים, אך אינה פותרת את כלל הבעיה של טיהור המים, ובמובן מסוים מחריפה את הבעיה. הרתחת המים גורמת לתרכובות כלור ליצור חומרים מסרטנים, וככל המים רותחים, כך שזה מסוכן. כמו כן, צריך לזכור כי המים הכילו בתרכובות אנאורגניות שהמים רותחים יותר זמן כך הם נהיים מסוכנים יותר.בנוסף, יש לציין כי התרכובות הלא-אורגניות המצויות במים אינן מתפרקות בתהליך הרתיחה. במקום זאת, נוצר ריכוז של מלחי מתכות כבדות וחנקן, אשר יכול לגרום ליתר לחץ דם, התדרדרות הראייה ומחלות אחרות. באופן כללי, רוב האזרחים אינם מודעים היטב לתכונות המזיקות של מי ברז, כאשר ישנם כאלה שחושבים שהסכנה מוגזמת ועוד רבים אחרים שפשוט מעדיפים להתעלם מהנושא.